תיאור:
ארץ-ישראל שימשה בעת העתיקה צומת של נתיבי התחבורה והסחר בין אירופה, אסיה ואפריקה. מיקומה בין הים למדבר הפך אותה למעבר יבשתי צר אך חשוב ביותר, אשר חיבר את הסהר הפורה עם מצריים וים סוף. עובדה זו הביאה לכך שעמים רבים עברו דרכה, שלטו והתיישבו בה, והטביעו עליה את חותמם התרבותי. ממצאים המעידים על כך נחשפים מדי יום בחפירות ארכיאולוגיות הנערכות ברחבי הארץ.
ראשיתה של תעשיית היין הייתה בצפון הסהר הפורה ואל ארץ-ישראל היא הגיעה כבר לפני כששת אלפים שנים. המרחב שבין הרי הזאגרוס לבין תורכיה בואה ארץ-ישראל נחשב ערש תרבות היין ממנו היא נדדה בשלב מאוחר יותר מערבה ליוון, איטליה וגאליה (צרפת).
תעשיית היין הייתה מרכיב מרכזי בכלכלתה של ארץ-ישראל בעת העתיקה והיינות שיוצרו בה זכו למוניטין עולמיים ויוצאו לרחבי העולם העתיק.
ליין הייתה גם חשיבות רבה בפולחן הדתי של הכנענים, בפולחן דיוניסוס בתקופה ההלניסטית ובטכסים דתיים ביהדות ובנצרות.
אלפי הגיתות שנחשפו בארץ מעידות על המשקל הרב שהיה לגפן וליין בחיי היום-יום ובכלכלת הארץ. גידול הגפן לא פסק במשך כל התקופות עד היום, אך ייצור היין ויצואו כמעט שפסקו בתקופות השלטון המוסלמי בארץ. ייצור היין חודש בשלהי השלטון העות'מאני (אמצע המאה ה-19) והפך לענף פורח וחדשני לאחר הקמת מדינת ישראל.
הספר 'הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל' סוקר היבטים שונים של גידול גפנים וייצור יין בארץ-ישראל בעת העתיקה.
מחבר הספר הוא פרופ' עמוס הדס ממינהל המחקר החקלאי, אשר חוקר את הנושא שנים רבות.
את הספר הפיקה חברת 'קרוננברג הוצאה לאור'.
הספר מעוטר בתצלומים צבעוניים רבים ובתרשימים המבהירים את תוכן הספר.
קהל היעד של התערוכה אינו רק המתעניינים ביין אלא גם חובבי היסטוריה וארכיאולוגיה כמו גם אנשים המתעניינים בתנ"ך, ביהדות ובמקורות הנצרות.
הגפן בויתה כנראה בדרום-מזרח הרי הקווקז ומשם התפשטה למרחבי הסהר הפורה. באזור זה, בו נמצאת גם ארץ-ישראל, התפתחה תרבות היין הקדומה. מאוחר יותר התפשטה תרבות היין לכל רחבי אגן הים התיכון.
לגידול הגפן וייצור היין היה משקל רב בכלכלה, בדת ובחיי התרבות בארץ-ישראל בעת העתיקה. יינות הארץ נודעו בטיבם ויוצאו גם לארצות רחוקות. ממצאים רבים הקשורים לתעשיית היין המפוארת הזו נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בכל רחבי הארץ.
בספר זה נסקרים ממצאים נבחרים והם נבחנים בראיה רב-תחומית תוך ניתוח היבטים היסטוריים, חקלאיים, ביו-כימיים ופיזיקליים והשוואתם לטכנולוגיות ייצור מודרניות. גישה רב-תחומית זו הניבה במקרים רבים מסקנות מפתיעות לגבי תעשיית היין הקדומה בארץ-ישראל.
עמוס הדס נולד (1935) והתחנך בישראל, כיום, לאחר פרישתו לגמלאות ממשרתו כחוקר בכיר במדעי הקרקע והסביבה במינהל המחקר החקלאי של משרד החקלאות, הוא פעיל כחוקר מתנדב באותו מוסד.
קיבל תואר מוסמך למדעי החקלאות (פיסיקה של קרקע והורטיקולטורה), ודוקטור במדעי הקרקע של האוניברסיטה העברית בירושלים. פרסם והשתתף בפרסומם של מעל ל130 מאמרים ודו"חות מדעיים, ערך והשתתף בעריכת שלושה ספרים במדעי הקרקע. רכש ניסיון רב בשטחי מדע הקרקע והסביבה. הורה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות בחו"ל. שימש כעורך וסגן עורך בעיתונים מדעיים בארץ ובין לאומיים.
כיום עיקר עיסוקו המדעי קשור: במחקר והדמייה של מערכות חקלאיות עתיקות לייצור יין ושמן זית, בחינה וחקר יכולות יצור של מערכות ושיטות גידול חקלאיות עתיקות וכן הקשר בין יכולות הייצור לאומדן האוכלוסין באותן תקופות, וכן הקשר בין הקרקע, האקלים המקומי, שיטות הגידול ואיכות התוצר החקלאי במטעי פרי ובמיוחד בכרמים הנטועים בענבי יין.
מחיר: 140.00 ₪